לימודי תעודה בחוג לפסיכיאטריה:
עקרונות הטיפול בעברייני מין – Principles of treatment of sex offenders

ועדת היגוי: פרופ' משה קוטלר, ד"ר משה בירגר, ד"ר יהודית אבולעפיה, גב' מירב בוקשיצקי, מר דיויד כהן, ד"ר יעקב אליש
מרכזי הקורס: פרופ' משה קוטלר, ד"ר משה בירגר

מטרות הקורס: הבנת הבסיס הפסיכולוגי, תרבותי, פיזיולוגי ופסיכופתולוגי העומד בבסיס עבירות המין. עקרונות הערכת המסוכנות והשלכותיה לגבי יעדי הטיפול. התכנים מכוונים לקהל יעד של קלינאים.
הקניית ידע בתחום הפתולוגיה, הפתופיזיולוגיה, הפנומנולוגיה והטיפולוגיה וההיבטים המשפטיים הגלומים בעבירות המין, עם שימת דגש על היישום הטיפולי. יילמדו לעומק מודלים קרימינוגניים העומדים בבסיס עבירות המין.
יידונו הקשרים בין עבירות מין לבין פסיכופתולוגיות בציר I ו – II על פי ה – DSM IV TR, עם שימת דגש על אוכלוסיות מיוחדות הכוללות: חולי נפש, מכורים לסמים ו/או אלכוהול.
יילמדו שיטות הטיפול המיושמות כיום בעולם והכוללות את הגישה הפסיכו – חינוכית וגישת ה- Relapse Prevention. יילמדו גם טכניקות כלליות של שליטה על דחפים, הגברת אמפטיה, רכישות מיומנויות חברתיות ומיומנויות חיזור.
נושא הטיפול התרופתי האנטי- אנדרוגני יילמד לעומקו.

קהל היעד: רופאים פסיכיאטרים מומחים או לאחר שלב א' בפסיכיאטריה, רופאי משפחה, עם רישיון בר תוקף לעסוק ברפואה של משרד הבריאות הישראלי.
קרימינולוגים, פסיכולוגים ועובדים סוציאליים בעלי תואר ראשון מוכר, העובדים במסגרות קליניות או פורנזיות (שירותי מבחן, שב"ס, בתי משפט וכו').
הקבלה לתכנית תותנה בריאיון קבלה בפני וועדה אשר תורכב מחברי וועדת ההיגוי של התוכנית ומרכזי הקורס.

להמשך לחץ כאן

מודעות פרסומת

פרופ' משה קוטלר

לכבוד:

ד"ר יובל שטייניץ, שר האוצר                             הרב יעקב ליצמן, סגן שר הבריאות

מכובדנו,

הנדון: גורלם של שירותי בריאות הנפש

בימים אלו עומד להיות מוכרע עתידם של שירותי בריאות הנפש במדינת ישראל – האם יכללו שירותים אלו בסל שירותי הבריאות הבסיסי לו זכאי כל תושב במדינת ישראל, יתוקצבו כראוי ויורחבו כך שיוכלו לתת מענה לכל מי שנזקק להם, או שמא יוסיפו להתקיים כשירותים נפרדים, מוזנחים, דלים באמצעים.

אנו, נציגי הארגונים והגופים החתומים מטה, פונים אליכם בזאת בבקשה ובדרישה – עשו כל הנדרש על מנת לגשר על המחלוקות התקציביות שעוד נותרו ואפשרו לרפורמה בשירותי בריאות הנפש לצאת לדרכה. העברת אחריות הטיפול בתחום בריאות הנפש לקופות החולים, תוך שילוב הכרחי בין שירותי בריאות הנפש לכלל שירותי הבריאות, הבטחת תקציב ראוי ומנגנון לעדכונו, שמירה על רשת המרפאות לבריאות הנפש הקיימות, ושמירה על המנגנונים והמוסדות להכשרת מטפלים ומטפלות, היא הדרך היחידה בה ניתן לשים קץ להדרה ולהזנחה ארוכת השנים מהן סובלת מערכת בריאות הנפש, ולממש את ההבטחה העומדת ביסודו של חוק ביטוח בריאות ממלכתי: להבטיח טיפול שוויוני ואוניברסלי לכל תושבי ישראל גם בתחום חשוב וחיוני זה.

אנו תקווה כי חג החירות הממשמש ובא יביא עימו בשורה של שוויון לכלל תושבי ישראל. בידיכם הדבר!

נודה להתייחסותכם בהקדם האפשרי.

 בכבוד רב,

 עדית סרגוסטי, ארגון בזכות, בשם הארגונים והגופים החתומים מטה:

שווה לכל נפש – קואליציית ארגוני המתמודדים, בני המשפחות וארגוני זכויות אדם לקידום הרפורמה בבריאות הנפש

צוות המומחים לשוויון בבריאות שליד המחאה החברתית

חברי הוועדה המייעצת לנציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות

אלין בית נועם

אנוש העמותה הישראלית לבריאות הנפש (ע.ר)

ארגון בזכות, המרכז לזכויות אדם של אנשים עם מוגבלויות

בחברה טובה – רואים מעבר

האגודה לזכויות האזרח בישראל

יספר"א – האגודה הישראלית לשיקום פסיכיאטרי

לשמ"ה – עמותה לשילוב מתמודדים והעצמה בבריאות הנפש

מטה מאבק הנכים בישראל

הקליניקות למשפט, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר- אילן

הקתדרה למדיניות רווחה ע"ש ריצ'ארד קרוסמן, אוניברסיטת חיפה

 מרכז אדוה – מידע על שוויון וצדק חברתי בישראל

"ניצן",אגודה לקידום ילדים ובוגרים לקויי למידה, הסתגלות ותפקוד

עמותת אלמנארה לקידום אנשים עם מוגבלות בחברה הערבית  

עמותת לשם – לקידום ההשכלה הגבוהה של סטודנטים עם לקויות למידה

עצמה – פורום ארצי של משפחות נפגעי נפש

רופאים לזכויות אדם

העתקים:

ד"ר רוני גמזו, מנכ"ל משרד האוצר

מר גל הרשקוביץ, הממונה על התקציבים, משרד האוצר

מר משה בר סימן-טוב, סגן הממונה על התקציבים

פרופ' מרדכי שני, מכון גרטנר לחקר אפידמיולוגיה ומדיניות בריאות

מר דב פאסט, סמנכ"ל בכיר, משרד הבריאות

ד"ר גדי לובין, ראש שירותי בריאות הנפש

פרופ' חנן מוניץ, שירותי בריאות כללית

ד"ר צחי בן ציון, קופת חולים לאומית

גב' אילנית אופיר, שירותי בריאות מכבי

ד"ר חיים מרגלית, קופת חולים מאוחדת

פרופ' זאב קפלן, יו"ר אגוד הפסיכיאטרים

פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש

מר חגי דרור, אגף התקציבים, משרד הבריאות

לכתבה של רוני לינדר-גנץ, The-Marker בנושא- כאן

לאורך כל ההיסטוריה האנושית, הדואליות והאחדות של הגוף והנפש הינם מאבני הבוחן של תפיסת האדם השלם.

בבחינת המושג בעדשת הרפואה, הרי ברור ונהיר לכל בר בי רב כי הגוף והנפש חד הם וכי תלאובות הגוף משפיעות על הנפש, ולפיכך, הכאב הנפשי גם ייתן אותותיו בגוף (כל מגוון החולים הפסיכו-סומטיים!!!)לפיכך לא ניתן להפריד את ישויות הגוף והנפש והגישה לאדם בכללותו ולחולה בפרט חייבת להיות כוללנית והוליסטית.
חוק ביטוח בריאות ממלכתי (1995) יצר אנומליה בתחום הרצף והשלמות של קונצפט הגוף – נפש.

עקב אי הכללת בריאות הנפש בסל השירותים של הקופות (כמו גם הגריאטריה ובריאות הציבור) נותר מצב אבסורדי ואפילו מקומם.
גופו של האדם מכוסה ומבוטח במסגרת קופת החולים ונפשו מכוסה ומבוטחת במסגרת המדינה ומחוץ לסל השירותים בחוק ביטוח הבריאות הממלכתי.

הפרדה מלאכותית זו פוגמת אנושות בטיפול בפרט בחולי ומצוקה וגורמת לבזבוז משאבים ובדיקות מיותרות נוכח הגישה המפרידה והלא הוליסטית.

כבר קרוב ל – 2 עשורים אנו מנסים להביא לאחדות הנדרשת ולהעביר את בריאות הנפש לסל הבריאות שבמסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי ממגוון גורמים ואינטרסים מורכבים מונעים זאת והמהלך עולה כל פעם מחדש על שירטון…. והנפגע העיקרי הוא החולה.

הגיעה העת לבנות את הגשר ולהיות כמו כל מדינה מתוקנת !

פרופ' משה קוטלר מנהל המרכז לבריאות הנפש באר יעקב מב"ן שב"ס
– בוגר בי"ס לרפואה בירושלים – 1974
– מומחה בפסיכיאטריה – ישראל – 1985
– פסיכיאטר ראשי – צה"ל – 1985 – 1989 (אל"מ במיל.)
– השתלמות בפסיכיאטריה באוניברסיטת אלברט איינשטיין ניו-יורק, 1989 – 1991
 Ass. Professor of Psychiatry
Diplomate of the American Board of Psychiatry & Neurology 1992 
– מנהל מחלקה פסיכיאטרית בי"ח "בית ישראל", ניו-ג'רסי, ארה"ב 1991 – 1993
– מנהל המערך האמבולטורי בחטיבה הפסיכיאטרית, בבי"ח ע"ש שיבא, תל השומר   1993-1994
– בוחן מוכר מטעם המועצה המדעית להכרה בתואר מומחה, שלב ב' בפסיכיאטריה 1994
– חבר ומ"מ יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש שע"י משרד הבריאות, ירושלים 1994
– פרופ' חבר בפסיכיאטריה אוניברסיטת בן-גוריון, באר-שבע 1994
– מנהל מחלקה פסיכיאטרית פעילה, המרכז לבריאות הנפש באר-שבע 1994
– מנהל המרכז לבריאות הנפש באר-שבע, מסונף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1996
– יו"ר החטיבה הפסיכיאטרית, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 1998
– פרופ' מן המנין בפסיכיאטריה, אוניברסיטת בן-גוריון, 1998
– משנה לדקאן להוראה, הפקולטה למדעי הבריאות, אוניברסיטת בן-גוריון, 2000
– מחזיק הקתדרה בפסיכיאטריה ע"ש ג'ק דרייפוס, אוניברסיטת בן-גוריון, 2000
– תואר שני במנהל מערכות בריאות (בהצטיינות) אוניברסיטת בן גוריון, 2000
– פרופ' חבר בפסיכיאטריה, ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, 2001
– מנהל המרכז הרפואי לבריאות הנפש "באר-יעקב", 2001
– מנהל המרכזים לבריאות הנפש "באר-יעקב" ו – "נס-ציונה", 2002
– יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש בישראל, 2003
– ראש החוג לפסיכיאטריה, ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, 2004 – 2006.
– פרופ' מן המניין בפסיכיאטריה – ביה"ס לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל-אביב, 2004.
– משנה לדקאן לחינוך רפואי – הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר – אוניברסיטת תל-אביב, 2006
קבוצה של פסיכולוגים ועובדים סוציאליים, שהתאגדה תחת הכותרת "רפורמה מיטיבה", טוענת גם היא, שהרפורמה הנוכחית נועדה לכישלון – הן בשל היעדר תקצוב, הן בשל החשש לדחיפת המקצוע לגישה של רווחיות ולא של חמלה, והן בשל הצורך באבחון מחלה כדי לתת טיפול.
"לקרוא להעברה לקופת חולים הפרטה, זו הטעיה. זו לא הפרטה", אומר פרופ' משה קוטלר, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הנפש. "הקופות הן גופים לא ממשלתיים אבל ציבוריים, והם מתמחים במתן שירותי רפואה בקהילה. לעומת זאת, להשאיר את זה בידי המדינה? זו פנטזיה שלא תתממש. עד היום לא הוכח שזה בידיים טובות".
קוטלר מוסיף, כי "אין רפואה שאין בה אינטרסים כלכליים. להשתמש בתירוץ שזה לא מצוין אז לא נעביר את זה, זה מותיר בעינו את המצב הנוראי הנוכחי. סקרים אפידמיולוגיים מראים, כי תוך כעשור כמעט כל אדם שני בארץ יצטרך טיפול נפשי. אנחנו לא ערוכים לזה בכלל".
ד"ר ירדן לוינסקי, פסיכיאטר מומחה מבית החולים שיבא בתל השומר, דווקא מבין את הטענות הללו, ואומר: "נכון, קופות החולים נמצאות תחת לחץ להתייעל, לקצר תורים, למכור תרופות. כל השיקולים הללו קיימים גם בתחום בריאות הגוף, ובכל זאת המערכת מתפקדת".
מוניץ: "עוד לא השתכנעתי שיותר תרופות זה רע. גם היום 90% מהמטופלים מקבלים תרופות".
קוטלר, שתומך ברפורמה, חושש שאולי לחלק מהפסיכולוגים המתנגדים לרפורמה יש גם אינטרסים זרים. "השיטה הקיימת דוחפת את המטופלים לרפואה הפרטית. רוב הפסיכיאטרים שעובדים בשירות הציבורי בחצי משרה, ביתר הזמן מטפלים פרטי".
"יש ניגוד אינטרסים מובהק בכך שהם מתנגדים לרפורמה", אומר גם שמיר. "זה כמו לבקש מעובדי חברת החשמל לקבוע את מחיר וזמינות החשמל".
מה יקרה ביום שאחרי
משרד הבריאות כבר הסכים להקצות כ-400 מיליון שקל לרפורמה. "הקופות מבקשות בערך 500-700 מיליון שקל, ואני מבין שיש נכונות לתת", אומר קוטלר. אם כך, נראה שיש אפשרות ריאלית להגעה להסדר.
לוינסקי: "גם כשזה יקרה, זה לא יהיה מחר בבוקר. הקופות פשוט לא יכולות לקבל את כל המטופלים".
אופן יישום הרפורמה גם הוא לא ברור בינתיים. בעבר, עם התלהטות הדיבורים על הרפורמה, פוטרו עובדי המרפאות הממשלתיות בצפון, אך כשלא מומש האיום, הפיטורים בוטלו.
"אין תכניות כאלה", אומר מוניץ. "אנחנו ממש לא רוצים לפרק אתה מרפאות הקיימות, אלא רק לבנות על גביהן".
עוד הוא מוסיף, כי "יש לנו תכנית מגירה. אנחנו יודעים איפה חסרים שירותים ואילו שירותים חסרים. חלקם שירותים שבכלל אין במדינה. יותר פסיכיאטרים לילד. פסיכיאטרים דוברי ערבית. לכן, חלק מהותי מהעברת הרפורמה הוא לדרוש שלא נקבל עלינו את כל האחריות באופן מידי מחר בבוקר".
עד שתעבור הרפורמה בבריאות הנפש, ומניסיון העבר, זה יכול לקחת קצת זמן. בפני הצרכנים הפוטנציאלים פרושות מגוון אופציות לקבלת טיפול נפשי.
הטיפול היחיד המסובסד במלואו על-ידי המדינה, הוא זה שניתן על-ידי הקליניקות הפרטיות, אך גם קופות החולים מעניקות טיפול מסובסד דרך הביטוחים המשלימים – כל קופה ורמת הטיפול שלה.
כמו-כן, שירותי שיקום לאחר פגיעה נפשית, ניתנים על-ידי משרד הרווחה, בתקציב של 400 מיליון שקל.
ד"ר ירדן לוינסקי כתב את "המדריך המעשי לטיפול בדיכאון ובחרדה", אשר מופיע באתר Goodays.co.il, שמפעילה חברת לונדבק. המדריך כולל הסבר לגבי כל מסלולי הטיפול האפשריים, אנשי המקצוע הרלוונטיים ושיטות השיפוי.
גולף אקסטרים: כיסא גולף שמעמיד נכים על הרגליים
ספורט נכים הוא דרך נהדרת לשפר את הבריאות ואת איכות החיים של הנכים. ענפי ספורט הנכים הם היום כה אינטנסיביים ותחרותיים, שיש משתתפים בריאים שבוחרים להשתתף בהם גם בשביל האתגר, ולא רק כדי לעזור להשלים קבוצה.
בעוד קרטינג או כדורסל על כיסאות גלגלים הם ענפי ספורט מתבקשים לנכים גם על כיסאות גלגלים, הרי שגולף נראה על פניו כבחירה לא סבירה. חלק נכבד מהטכניקה קשורה בעמידה. והנה, הומצא עבור חובבי הגולף הנכים כיסא גלגלים שיכול להפוך גם למתקן שיאפשר משחק גולף בעמידה. המתקן – ParaGolfer – מיוצר על ידי חברת Otto Beck, יצרנית מוצרי תמיכה למשותקים, ומיובא לישראל על-ידי חברת כימטק.
השחקן שולט בכיסא באמצעות ג'ויסטיק, ובלחיצת כפתור יכול לגרום לכיסא למשוך אותו לעמידה. או אז הוא ממקם את עצמו ביחס לכדור וחובט, כמו כל שחקן שאיננו משותק. הרעיון הוא, שלא תידרש כלל קבוצת גולף נכים – אלא ששחקנים נכים עם המתקן יוכלו להשתתף בכל תחרות גולף רגילה. אתגר נוסף עליו התגברה החברה כדי להגיע הזה הוא, כיצד לנוע על הדשא מבלי להשאיר סימנים.
בישראל פועלות שתי חברות המפתחות כיסאות גלגלים שיכולים לאפשר תנועה בעמידה – ארגו ו-Walkcare, אך המוצרים שלהן נועדו לשמש בכל חיי היומיום, ולכן פיתוחם מורכב יותר. המוצר של אוטו בק הולך רק חלק מן הדרך, וסביר להניח שבעתיד נראה פיתוחים דומים בענפי ספורט אחרים.